סובלים מדיכאון קל, בינוני, דיכאון לאחר לידה, OCD, הפרעות חרדה, חרדה חברתית, חרדת קהל, חרדת טיסה, חרדה מכלבים, חרדה ממעליות, התקפי פאניקה, פוסט טראומה, ויסות רגשי, הפרעות אכילה, משברי חיים עקב אירועי דחק גירושין, פרידה, אבטלה, מחלה, תאונה.
טיפול CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון בעיות נפשיות. המטרה: לשנות דפוסי חשיבה בעייתיים שמזיקים לנו שוב ושוב. איך זה עובד בדיוק? כמה זמן אורך הטיפול? אילו משימות תבצעו בבית?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive behavioral therapy) או בקיצור C.B.T הוא סוג של טיפול פסיכותרפי ממוקד מטרה ומוגבל בזמן.

1. בניגוד לסוגים אחרים של פסיכותרפיה, שעוסקים בניתוח של נושאים מהעבר, CBT ממוקד יותר בהווה ומכוון לפתרון בעיות.
2. נימצא כיעיל בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, כולל דיכאון, OCD, הפרעות חרדה שונות, כמו פוביות, הפרעה פוסט – טראומטית , הפרעות אכילה.

3. הצלחת הטיפול מותנית בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל.
פעמים רבות כולל ה- CBT, משימות למטופל, ולעיתים גם פרוטוקולים שמכתיבים את המבנה של הפגישות הטיפוליות. כלומר, העבודה במפגשים תהיה על נושאים מסוימים, לפי תכנון מסוים מראש.

מהו פרק הזמן שנדרש לטיפול CBT?

טיפול CBT לרוב קצר יותר מטיפולים אחרים. בין 15- ל20 מפגשים .
לאחר תקופה של הפוגה, אם מתעורר צורך, ניתן לקיים מספר פגישות ריענון, שבהן המטופל "חוזר על החומר", או מקבל מענה למשבר נוכחי בחייו.

אז מהו טיפול CBT?

כפי שהשם מרמז, יש ל־CBT שני מוקדים:

1. קוגניציה – החשיבה של המטופל.
2. התנהגות – המעשים של המטופל.
שתי זרועות הטיפול הולכות לרוב יד ביד. לעיתים מדגישים יותר זרוע אחת, ומתמקדים דווקא בחשיבה, או לחילופין, דווקא בהתנהגות.
אני חושב משמע אני…
מבחינת החשיבה, טיפול CBT מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. הדברים שהאדם חושב על עצמו, על הסובב אותו – כולל אנשים אחרים – ועל עתידו, מעצבים את הדרך שבה הוא תופס את העולם, מגיב, ומשפיעים על מה שהוא מרגיש.
גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה.
בין עיוותי החשיבה הנפוצים, ניתן לזהות נטייה להכללת יתר: השלכה של מסקנות ממקרה אחד לכל המקרים הדומים לו.
עיוות נוסף הוא חשיבה קטסטרופלית: לחשוב תמיד על התוצאה הכי גרועה – עד לרמה הקיצונית ביותר. למשל, אדם שמפחד להיכשל בבחינה. הוא מדמיין תסריט שמתחיל בכך שהוא נכשל בבחינה, ומפליג רחוק הרבה יותר: הוא גם נכשל בקורס, לא עובר את השנה באוניברסיטה, ומפסיד את כל התואר שלקראתו הוא למד. כתוצאה מכך הוא מידרדר כלכלית, המשפחה שלו מזלזלת בו, והוא מתחיל לעבוד בעבודה שמשעממת אותו, או בכלל לא מוצא עבודה.
נשמע הגיוני? זהו מצב שעלול לקרות במציאות, אבל ישנם תרחישים הרבה יותר סבירים. לאדם הבהיר ברור שיש כאן תסריט גרוע הרבה יותר ממה שצפוי לקרות במציאות – שילוב של הכללת יתר וחשיבה קטסטרופלית.

למתמודד עם הפחדים

"הדבר היחידי שאנו צריכים לפחד ממנו הוא הפחד עצמו"
ההנחה המרכזית בטיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי היא שראיית עולם לא מאוזנת (או נקודות התקיעות) שהתפתחה או התחזקה בעקבות טראומה, חרדה , דיכאון , פחד משמרת את הסימפטומים ומובילה את האדם לבחור בהימנעות . דבר שמחזק את תגובת החרדה ואינו מאפשר שינוי בראיית העולם . בעצם האדם מאמין שהעולם מסוכן ושהוא אינו מסוגל להתמודד עמו דבר שמוביל להימנעות שבפני עצמה מחזקת את האמונה בסכנה ובחוסר יכולת להתמודד. ההנחה היא שעיבוד הרגשות , התרת נקודות ההיתקעות , ושינוי ראיית העולם לראייה מאוזנת יותר יניעו את תהליך ההחלמה.
הצלחת הטיפול מותנית כאמור בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל. הוא או היא מקבלים משימות, שיעורי בית, שעליהם לבצע. בטיפול בפוביה, פחד ממשהו, נניח מכלבים, בשיטת חשיפה הדרגתית, המטופל יתבקש לרשום את המצבים השונים שמעוררים בו פחד. בשלב הבא, המטופל מתבקש לדרג את המצבים השונים, לפי דרגת הפחד המתעוררת, וליצור היררכיה, סולם של הפחד.
בהמשך, משתמשים בסולם זה כדי לחשוף את המטופל למצבים השונים באופן הדרגתי. מטופל יכול לקבל שיעורי בית, למשל לטייל ברחוב שבו הוא יודע שיש כלבים בחצר. לאחר שבוצעה משימה זו, יעבור המטפל למשימה הבאה בסולם: למשל, לטייל במקום שבו הוא יודע שיש כלבים שמטיילים ברחוב, או משוטטים חופשי. משימות כאלה ניתן להרכיב לפוביות נוספות, וגם בהפרעות נוספות.
עיקרון נוסף בבסיס הטיפול הוא שפחד מוביל להימנעות, והימנעות מגבירה את הפחד. כך נוצר מעגל קסמים גרוע – של פחד, הימנעות ממעשה, הסתגרות, הגבלה בתפקוד, התגברות של הפחד – וחוזר חלילה. מטרת הטיפול היא לקטוע מעגל זה, ולהפסיק את ההימנעות. במקביל תרד גם רמת הפחד, וכך הלאה.

אז מתי לבחור בטיפול CBT ומתי בטיפול פסיכותרפי קלאסי, דינמי?

התשובה מורכבת, וכמו תמיד, קשורה לגורמים שונים. כאמור, להפרעות חרדה, דיכאון, פוביות, ויסות רגשי OCD, הטיפול היעיל והמומלץ הוא CBT ולא טיפול דינמי.
מעבר לכך, הדבר תלוי במטופל, בהעדפה שלו, ביכולת שלו לעבוד בטיפול כזה או אחר, וגם – בזמינות של מטפלים. חשוב להכיר את האפשרויות השונות, ולבחור יחד עם מנהל המקרה, רופא המשפחה או הפסיכיאטר, את הטיפול המתאים.