סובלים מדיכאון קל, בינוני, דיכאון לאחר לידה, OCD, הפרעות חרדה, חרדה חברתית, חרדת קהל, חרדת טיסה, חרדה מכלבים, חרדה ממעליות, התקפי פאניקה, פוסט טראומה, ויסות רגשי, הפרעות אכילה, משברי חיים עקב אירועי דחק גירושין, פרידה, אבטלה, מחלה, תאונה.
טיפול CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון בעיות נפשיות. המטרה: לשנות דפוסי חשיבה בעייתיים שמזיקים לנו שוב ושוב. איך זה עובד בדיוק? כמה זמן אורך הטיפול? אילו משימות תבצעו בבית?
1. בניגוד לסוגים אחרים של פסיכותרפיה, שעוסקים בניתוח של נושאים מהעבר, CBT ממוקד יותר בהווה ומכוון לפתרון בעיות.
2. נימצא כיעיל בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, כולל דיכאון, OCD, הפרעות חרדה שונות, כמו פוביות, הפרעה פוסט – טראומטית , הפרעות אכילה.
3. הצלחת הטיפול מותנית בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל.
פעמים רבות כולל ה- CBT, משימות למטופל, ולעיתים גם פרוטוקולים שמכתיבים את המבנה של הפגישות הטיפוליות. כלומר, העבודה במפגשים תהיה על נושאים מסוימים, לפי תכנון מסוים מראש.
טיפול CBT לרוב קצר יותר מטיפולים אחרים. בין 15- ל20 מפגשים .
לאחר תקופה של הפוגה, אם מתעורר צורך, ניתן לקיים מספר פגישות ריענון, שבהן המטופל "חוזר על החומר", או מקבל מענה למשבר נוכחי בחייו.
כפי שהשם מרמז, יש ל־CBT שני מוקדים:
1. קוגניציה – החשיבה של המטופל.
2. התנהגות – המעשים של המטופל.
שתי זרועות הטיפול הולכות לרוב יד ביד. לעיתים מדגישים יותר זרוע אחת, ומתמקדים דווקא בחשיבה, או לחילופין, דווקא בהתנהגות.
אני חושב משמע אני…
מבחינת החשיבה, טיפול CBT מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. הדברים שהאדם חושב על עצמו, על הסובב אותו – כולל אנשים אחרים – ועל עתידו, מעצבים את הדרך שבה הוא תופס את העולם, מגיב, ומשפיעים על מה שהוא מרגיש.
גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה.
בין עיוותי החשיבה הנפוצים, ניתן לזהות נטייה להכללת יתר: השלכה של מסקנות ממקרה אחד לכל המקרים הדומים לו.
עיוות נוסף הוא חשיבה קטסטרופלית: לחשוב תמיד על התוצאה הכי גרועה – עד לרמה הקיצונית ביותר. למשל, אדם שמפחד להיכשל בבחינה. הוא מדמיין תסריט שמתחיל בכך שהוא נכשל בבחינה, ומפליג רחוק הרבה יותר: הוא גם נכשל בקורס, לא עובר את השנה באוניברסיטה, ומפסיד את כל התואר שלקראתו הוא למד. כתוצאה מכך הוא מידרדר כלכלית, המשפחה שלו מזלזלת בו, והוא מתחיל לעבוד בעבודה שמשעממת אותו, או בכלל לא מוצא עבודה.
נשמע הגיוני? זהו מצב שעלול לקרות במציאות, אבל ישנם תרחישים הרבה יותר סבירים. לאדם הבהיר ברור שיש כאן תסריט גרוע הרבה יותר ממה שצפוי לקרות במציאות – שילוב של הכללת יתר וחשיבה קטסטרופלית.
"הדבר היחידי שאנו צריכים לפחד ממנו הוא הפחד עצמו"
ההנחה המרכזית בטיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי היא שראיית עולם לא מאוזנת (או נקודות התקיעות) שהתפתחה או התחזקה בעקבות טראומה, חרדה , דיכאון , פחד משמרת את הסימפטומים ומובילה את האדם לבחור בהימנעות . דבר שמחזק את תגובת החרדה ואינו מאפשר שינוי בראיית העולם . בעצם האדם מאמין שהעולם מסוכן ושהוא אינו מסוגל להתמודד עמו דבר שמוביל להימנעות שבפני עצמה מחזקת את האמונה בסכנה ובחוסר יכולת להתמודד. ההנחה היא שעיבוד הרגשות , התרת נקודות ההיתקעות , ושינוי ראיית העולם לראייה מאוזנת יותר יניעו את תהליך ההחלמה.
הצלחת הטיפול מותנית כאמור בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל. הוא או היא מקבלים משימות, שיעורי בית, שעליהם לבצע. בטיפול בפוביה, פחד ממשהו, נניח מכלבים, בשיטת חשיפה הדרגתית, המטופל יתבקש לרשום את המצבים השונים שמעוררים בו פחד. בשלב הבא, המטופל מתבקש לדרג את המצבים השונים, לפי דרגת הפחד המתעוררת, וליצור היררכיה, סולם של הפחד.
בהמשך, משתמשים בסולם זה כדי לחשוף את המטופל למצבים השונים באופן הדרגתי. מטופל יכול לקבל שיעורי בית, למשל לטייל ברחוב שבו הוא יודע שיש כלבים בחצר. לאחר שבוצעה משימה זו, יעבור המטפל למשימה הבאה בסולם: למשל, לטייל במקום שבו הוא יודע שיש כלבים שמטיילים ברחוב, או משוטטים חופשי. משימות כאלה ניתן להרכיב לפוביות נוספות, וגם בהפרעות נוספות.
עיקרון נוסף בבסיס הטיפול הוא שפחד מוביל להימנעות, והימנעות מגבירה את הפחד. כך נוצר מעגל קסמים גרוע – של פחד, הימנעות ממעשה, הסתגרות, הגבלה בתפקוד, התגברות של הפחד – וחוזר חלילה. מטרת הטיפול היא לקטוע מעגל זה, ולהפסיק את ההימנעות. במקביל תרד גם רמת הפחד, וכך הלאה.
התשובה מורכבת, וכמו תמיד, קשורה לגורמים שונים. כאמור, להפרעות חרדה, דיכאון, פוביות, ויסות רגשי OCD, הטיפול היעיל והמומלץ הוא CBT ולא טיפול דינמי.
מעבר לכך, הדבר תלוי במטופל, בהעדפה שלו, ביכולת שלו לעבוד בטיפול כזה או אחר, וגם – בזמינות של מטפלים. חשוב להכיר את האפשרויות השונות, ולבחור יחד עם מנהל המקרה, רופא המשפחה או הפסיכיאטר, את הטיפול המתאים.
הדרכה הורית או הנחיית הורים (Parent training) היא התערבות פסיכו-חינוכית לשינוי דפוסים של הורות שמטרתה להנחות הורים להתמודד ולטפל בקשיים של ילדיהם באמצעות לווי רגשי, ומתן תמיכה והכוונה לגבי הורות יעילה. ההורים פוגשים איש מקצוע מהתחום הטיפולי אשר מסייע להם להתמודד עם הקשיים של ילדיהם, ההדרכה ההורית מקנה להם כלים להתמודד עם הקשיים של הילד, מעניקה להם ליווי רגשי ותמיכה, ומסייעת להכיר ולהבין את הבעיה של ילדיהם. לעיתים ניתן לטפל בקשיים של ילדים באמצעות הדרכת הורים בלבד. מחקרים הוכיחו כי הדרכה הורית יעילה בטיפול בבעיות כגון: קשב וריכוז, התנהגות, ויסות רגשי וכעסים, בעיות התפתחות והפרעות תקשורת, הפרעות חברתיות, דיכאון וחרדה.
גישות לטיפול
הדרכה הורית היא גישה חינוכית הנשענת על בסיס תאורטי של גישות מתחום הפסיכולוגיה.
גישה התנהגותית
הטיפול ההתנהגותי הוא גישה טיפולית לשינוי דפוסים של התנהגות המבוססת על ההנחה שתגובת הסביבה בעלת השפעה משמעותית על התנהגות האדם. הגישה מתבססת על עקרונות של תורת הלמידה ומטרתה ללמד את ההורים טכניקות לעיצוב התנהגותם של הילדים. הדרכת ההורים נעשית במקביל לטיפול הילד, מטרת ההדרכה היא בזיהוי קשיי הילד וצרכיו ובשמירת תחושת ההצלחה וההנאה שחווה הילד בטיפול. במסגרת הטיפול ההתנהגותי נבנית תוכנית מותאמת הכוללת מתן חיזוקים שונים למטופל מסביבתו. בטיפול זה ישנו דגש על ניתוח התנהגות הפרט והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא וחיפוש אחר גורמים סביבתיים שהובילו להתפתחות אותה התנהגות. הטיפול מתאים לילדים הסובלים מבעיות התנהגות, קושי עם גבולות וקבלת סמכות.
גישה אדלריאנית
הגישה האדלריאנית מבוססת על תורתו של אלפרד אדלר אשר האמין כי כדי להבין את האדם יש להבין את הרקע המשפחתי והחברתי ממנו הוא בא. ההורים צריכים לפצות את הילד שמרגיש נחות מהם על ידי אהבה וקבלה. אחד העקרונות המרכזיים בגישה זו היא הבחירה החופשית והיא זו שקובעת את הדרך בה יפרש האדם את המציאות, ולכן תפקיד ההורה הוא להנחות את הילד להיות אחראי על בחירותיו ולפרוס בפניו את כל האפשרויות העומדות בפניו כדי לעזור לו לפתח גישה אינדיבידואלית לתפיסת המציאות שלו. בגישה זו הדגש הוא על היחסים בין ההורים לילדיהם. טכניקות הטיפול הן טכניקות של התערבות ומתן כלים מעשיים לטיפול בילד מתוך הבנה של מטרות התנהגות הילדים והאינטראקציה בין הילד להוריו תוך הדגשת הערכים המשתקפים מהן על חיי היום יום. הדרכת ההורים והמשפחה מתקיימת בפגישות אישיות ובפגישות קבוצתיות, כאשר המטרה החשובה ביותר היא ליצור אווירה משפחתית טובה ולבנות יחסים איכותיים ומשמעותיים בין ההורים לילדים שיובילו להשגת המטרות המשפחתיות והאישיות.
גישה המערכתית-תקשורתית
הגישה המערכתית-תקשורתית, התמקדה בהבנת התנהגות הפרט בהקשר החברתי שבו הוא פועל. אופן ההתארגנות של המשפחה (כגון, קרבה-ריחוק, תפקידים במשפחה) משפיע ישירות על חברי המשפחה, על התנהגותם ותחושתם הפנימית.
היא לסייע להורים להכיר את תהליכי ההתפתחות של ילדיהם, להגביר בהם את המודעות לבעיות חינוך הילדים בבית ומחוצה לו ולעודד את פיתוח הקשרים בין בית הספר והבית". לפי גישה זו ההורה נתפס כמתווך
הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa
נלקח מתוך ויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA
מי מאתנו לא סובל מחרדות …
מי מאתנו לא סובל מדאגות….
מי מאתנו מסוגל להתרכז במאה אחוז. ..
איך מבדילים בין חרדה רגילה להפרעת חרדה שדורשת התייחסות מיוחדת?
מהן הפרעות חרדה ומהי חרדה?
הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. הפרעות חרדה גורמות לחרדה (באנגלית: Anxiety) – שהיא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה. מצבי חרדה יכולים לגרום לקשת רחבה של תסמינים, הן פיזיולוגיים והן פסיכולוגיים, ובעוצמות שונות.
בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. עלולות להיות לה השלכות קשות על חיי המשפחה, על חיי החברה ועל הקריירה.
הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
עד כמה זה שכיח?
מעריכים שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות.
עם זאת יש להביא בחשבון שכמעט כל אדם סובל מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו. לכן שיעור הסובלים מחרדה יזנק בחדות אם נשאל "מי סבל אי פעם מחרדה"? במקום "מי סובל מחרדה
ממה נגרמת חרדה?
הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים (כמו אישיות), מאירועים שקרו במהלך החיים ומסגנון חיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.
מהם התסמינים (הסימפטומים) של חרדה?
לחרדה יש כאמור קשת רחבה של תסמינים – פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. הם יכולים להופיע בעוצמות שונות.
התסמינים הפיזיולוגיים יכולים להיות דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, סחרחורת, בחילה, שלשול או אי־נוחות בדרכי העיכול, ידיים קרות ולחות, קושי בבליעה, רעד.
התסמינים הפסיכולוגיים של החרדה יכולים להיות שיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ואף חשש מפני שיגעון או מוות
האם ניתן לחזות מתי יופיעו התסמינים?
ישנם מצבי חרדה ספונטניים שתוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה שנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה.
לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא מייצרת פוביה שגורמת להימנעות ממצבים שונים שנתפסים מאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא או לרופאה?
הפרעת חרדה אינה מצב חירום רפואי, אבל בהחלט מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית כאשר מתחילה ירידה בתפקוד. ללא טיפול עלולים לצוץ הסיבוכים הקשים שצוינו קודם לכן.
למי לפנות לאבחון?
את האבחנה נותן איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) על סמך בדיקה קלינית (על סמך התסמינים שהוא רואה ועל סמך דיווחיו של המטופל).
איך מטפלים?
באופן כללי ישנם שני מסלולי טיפול: המסלול הפסיכולוגי ומסלול התרופות.
טיפול פסיכולוגי:
המסלול הפסיכולוגי נחלק לכמה שיטות:
לכן לפי השיטה הזאת יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ובכך גם לפתרונה (היעלמות התקפי החרדה).
בלא קשר לגורמים שאחראים להתקף, ניתן ללמד את הגוף ואת הנפש שיטות להרגעה ולהגברת השליטה העצמית שיפחיתו את החשש מפני התקף ובכך גם יפחיתו את ההסתברות להתרחשות התקף.
הגישה הזאת נעזרת בטכניקות טיפול כמו הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה כדי להעצים את השפעת הטיפול הקוגניטיבי. ניתן, כמובן, לשלב את שתי השיטות.
טיפול תרופתי:
במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם טיפול.
הפרעת פאניקה מתאפיינת בעליה חזקה ומהירה בחרדה, כזאת שהאדם מפרש כסימן לבעיה בריאותית חמורה ( מחנק, התקף לב , איבוד הכרה) או בעיה נפשית קשה ( שיגעון , אובדן שליטה). ההתקף מלווה בתחושות גופניות עוצמתית כמו : דופק מהיר , הזעה , רעד, קוצר נשימה , הרגשת מחנק , כאבים או אי נחת בחזה, בחילה , סחרחורות , או תחושת עילפון , עקצוץ, או העדר תחושה , גלי קור או חום. . התקפים עשויים להתרחש אחת לכמה שבועות או כמה פעמים ביום. התקף פאניקה נמשך לרוב בין דקה או שתיים לארבעים דקות אבל החוויה של האדם הוא שההתקף נמשך לנצח . לאחר שההתקף שוכך האדם מרגיש מותש. מיואש וחרד. לעיתים מתלווה לכך הרגשת בושה על מה שניתפס חוסר שליטה. לאחר מכן חרדת הציפייה מהתרחשות התקף עולה שוב בהדרגה. בניגוד להתקף שנימשך רק כמה דקות , החוויה הקשה שלאחר ההתקף ממושכת . לעיתים שתי החוויות מתערבבות ולאנשים נדמה שחוו התקפי פאניקה שנמשכו שעות ארוכות . אבחנה של הפרעת פאניקה אפשרית רק לאחר שנערך בירור רפואי ונשללו סיבות רפואיות לתסמינים.(אם זה לא נעשה , פנה לרופא משפחה).
הנקודה החשובה ביותר היא שהתקפי פאניקה אינם מסוכנים והם לא מעידים על מחלה פיזית או נפשי. התקף פאניקה הוא נמר מנייר.
מה עושים בטיפול?
מפסיקים להילחם בפאניקה ומתחילים לקבל אותה "ולרצות אותה " . פאניקה היא "כלב נובח אך לא נושך" היא מפחידה מאוד אבל לא מסוכנת . היא מקבלת כוח עליך רק אם אתה משחק את המשחק שלה ובורח ממנה. בטיפול לומדים על ההפרעה . תזהה את ההימנעויות והתנהגויות הביטחון שלך המשמרות אותה. ותיחשף למצבים מעוררי פאניקה.
(ההסבר על הפרעת פאניקה נלקח מתוך ספרו של דר' אריאל חן מטפלים בפאניקה)
חרדה חברתית היא פחד עז של אדם מהערכה שלילית של הזולת את תפקודו במצבים חברתיים. לעיתים החשש הוא שיושפלו כי יראו סימני חרדה כגון: הסמקה, רעד, הזעה. במצב חברתי מאיים חווים חרדה עזה, לעיתים עד כדי התקף חרדה. לדבר בפני קהל. לפגוש אנשים חדשים. לצאת לדייט, מסיבות, להביע אי הסכמה. לדבר עם בעל סמכות. לאכול ליד אנשים. חרדה חברתית קיימת בכ5% -12% מהאוכלוסייה. זו הפרעת החרדה הנפוצה ביותר.
בבסיס חרדה זו עומדים פחד משיפוטיות ועיסוק מופרז במה שאחרים חושבים עלינו (בעיקר כאשר מדובר בייחוסים שליליים), מה שמוביל את המתמודדים להימנע מניהול שיחה ובוודאי לדבר בפומבי מול קהל.
חרדה חברתית נובעת משילוב גורמים, בהם נטייה גנטית, חוויות ילדות ותפקוד נוירולוגי.
חרדה חברתית יכולה להיות הפרעה עקשנית, חודרנית וללא טיפול גם כרונית, אבל למרות הקשיים שהיא יוצרת, ההפרעה ׳מגיבה היטב׳ לטיפול התנהגותי קוגניטיבי C.B.T.
בטיפול המטופל והמטפל עובדים בשיתוף פעולה כדי לשבור את מעגל של החרדה. בטיפול עוזרים למטופל להיכנס למצבים חברתיים שמהם הוא נמנע מהם. בדרך חדשה כשהמיקוד מכוון למה שקורה לאדם בסיטואציה בלי לנסות לשלוט בהתנהגות . כך האדם לומד שהתוצאות מהם הוא פוחד לא יתממשו. כשהמטרה היא לאפשר למטופל שסובל מחרדה חברתית לפתוח את עיניו לעולם ולבחון את העולם החברתי אכן כל כך מסוכן עבורו כפי שהיה נדמה לו.
"אני בבאסה", "אני בדיכאון" – אלה הם ביטויים שאנשים משתמשים בהם לא מעט בחיי היום יום כשלא טוב להם מהבחינה הרגשית, והם מרגישים עצובים, לא מרוצים או מוטרדים. תחושות של "דאון" מלוות רבים מאתנו בתקופות שונות בחיים, במצבים מובנים לחלוטין כמו במקרים של זוגיות שהתפרקה או של אבל על קרוב משפחה שנפטר. אובדן מקום עבודה, זוגיות שלא צלחה, אבטלה וכו'…
מה קורה כשהתחושות האלה מתמשכות? מתי דיכאון הוא יותר מדכדוך חולף? המדריך הזה ינסה לעשות לכם סדר
מה מרגישים בדיכאון?
מדובר בתופעה נפשית נפוצה המתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז.
ניתן לסבול מדיכאון בצורה קלה וקצרה, או, לחלופין, בצורה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים. הבעיה יכולה להיות כרונית או מאורע חד־פעמי או תופעה שבאה והולכת. כך או כך, מחלת הדיכאון גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד בחיי היומיום ובאיכות החיים
…מתייחס ל3 סוגי דיכאון :
1. דיכאון קליני– שמתייחס לתחושה של דכדוך ובעוצמה ובהיקף שבהם הפגיעה בתפקוד היא כבר משמעותית ומסיבה סבל רב, ומעבר למה שמתאים לסיטואציה.
2. דיסתימה –דיכאון שקט, דיכאון סמוי. – מדובר בדיכאון מתמשך שנוכח בחיי מטופל בעוצמה נמוכה מאשר דיכאון קליני. מצב רוח ירוד, חוסר הנאה, היעדר חשק ותחושת אפרוריות – כל אלה נמשכים ומסיבים סבל רב למטופל. במצבים האלה הסביבה אינה מבחינה בדרך כלל בעוצמת הסבל של המטופל
3. דיכאון פסיכוטי – מצבים חמורים ביותר של דיכאון עלולים לגלוש למקום פסיכוטי שבו נפגע בוחן המציאות, והאדם הסובל כבר מתחיל לפתח מחשבות שונות שאינן הגיוניות (למשל, שהגוף שלו נרקב או שהוא. בעצם מת). במצבים כאלה עוצמת הדיכאון היא כה גדולה עד שלעיתים כלל לא מורגש דיכאון אלא ניתוק רגשי. דיכאון פסיכוטי הוא מצב מסוכן מאוד שמחייב סיוע פסיכיאטרי דחוף וטיפול תרופתי.
וישנו דיכאון נוסף: דיכאון בהיריון ודיכאון אחרי לידה
ממה נגרם דיכאון?
לא ידוע במדויק מהו הגורם לדיכאון, וככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים אפשריים:
1.תורשה- למי שבני המשפחה שלהם סובלים מדיכאון יש סיכון גבוהיותר ללקות בדיכאון מאשר למי שאין להם קרובי משפחה בדיכאון
2. נוירולוגיה- ישנם חומרים המופרשים במוח (נוירוטרנסמיטורים) שמעורבים בהתפתחות דיכאון.
3.הורמונים- הורמונים שונים קשורים להתפתחות דיכאון, למשל הורמון שמייצרת בלוטת התריס.
4.אירועי חיים טרגיים- כמו אובדן של אדם אהוב או קשיים בחיי היום־יום כמו בעיות בריאות קשות במשפחה, מצוקה כלכלית, פרידה ויחסים עכורים בבית או בעבודה.
5.אירועים טראומתיים בילדות המוקדמת כמו התעללות והתייתמות מהורה.
טיפול משפחתי נותן מענה למשברים אישיים ומשפחתיים.
כל משפחה, מציבה בפני חבריה ובפני בני המשפחה אתגרים לא קלים.
הטיפול המשפחתי מאגד בתוכו את כל בני המשפחה יחד, ולחוד.
כשהמטרה של הטיפול משפחתי הוא לסייע לבני המשפחה לשפר דפוסי תקשורת בריאה ומכילה בין בני המשפחה, לפתור קונפליקטים,
ולהגביר את רווחתם של כל אחד מחבריה.
כגון: התמודדות עם אובדן, גירושין, קשיים של ילד שסובל מבעיות בבית ספר.
קשיי ויסות רגשי, מחלות כרוניות של ילד או הורה, הפרעות חרדה ועוד…
מהו ויסות רגשי?
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם לסיטואציה מסוימת, אך כשיכולת הוויסות הרגשית לקויה יכול האדם להגיב בצורה מוגזמת לדבר קטן וחסר משמעות – ובאדישות כלפי דבר רב משמעות. ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי יגיבו בשעת מצוקה בבכי רב ובהתקפי זעם. לעומת זאת בסיטואציה מעוררת התרגשות יגיבו בהתלהבות בלתי נשלטת. במצב רגיש הסיכויים לבטא תחושות מסוימות גבוהים, ולכן חוסר יכולת להשיג ויסות רגשי מבטא סיכון בתחום החברתי והרגשי. כתוצאה מכך, ילדים ומבוגרים הסובלים בכשל בוויסות רגשי ירבו בעימותים.
ממה נובע ליקוי בויסות רגשי?
אנו לא תמיד יודעים ממה נובעים קשיים בויסות הרגשי, אבל לעיתים קרובות נוכל להצביע על מצבים או תכונות שתורמות לקושי. בנוסף, המחקר הפסיכולוגי מלמד אותנו שקשיים בויסות הרגשי יכולים להתלוות למצבים נפשיים נוספים, כמו הפרעות קשב וריכוז (ADHD), דיכאון, הפרעות התנהגות, חרדה ואף שימוש בחומרים מסוכנים וממכרים.:
חשוב לדעת שבחלק מהמקרים, במיוחד בילדים, קשיים בויסות הרגשי חולפים עם ההתבגרות ועם שינוי נסיבות חיים. עם זאת, קושי בויסות רגשי עלול להוביל לבעיות אישיות ובין-אישיות בטווח הארוך, ואף לפיתוח דיכאון וחרדה בבגרות.
איך ניתן לטפל בזה?
DBT- טיפול דיאלקטי- התנהגותי
טיפול דיאלקטי-התנהגותי, הוא אחד מהטיפולים המובילים בעולם לטיפול בקשיי ויסות רגשי. הטיפול מתבסס בעיקרו על למידת כלים פרקטיים לשם התמודדות וקבלה של רגשות שליליים בזמן אמת
מיינדפולנס
mindfulness, היא שיטה הלקוחה מעולם הבודהיזם, המתמקדת בקבלה עצמית תוך שימוש בטכניקות הרגעה. כך, היא מאפשרת פיתוח וויסות רגשי בריא באופן הדומה לביצוע מדיטציה.
טיפולים תרופתיים
קיימות תרופות רבות שביכולתן לסייע לילדים ומתבגרים המתמודדים עם קשיים בויסות הרגשי. חשוב לדעת, שלתרופות עשויות להיות תופעות לוואי ולכן יש להתאימן לילד\ה בזהירות ולנטול אותם רק לאחר התייעצות עם רופא מוסמך לטיפול. במקביל לטיפול התרופתי יומלץ לעיתים קרובות לבצע גם טיפול נפשי על ידי מטפל או מטפלת מוסמכים..
הדרכה הורית
בעוד שטיפולים עם הילד או הילדה יכולים להיות יעילים ביותר לשיפור קושי בויסות הרגשי, חשוב שגם ההורים יעברו הדרכה הורית שתתמקד בתקשורת עם ילדכם כך שתוכלו אתם, ההורים, ללמד כיצד לתקשר בצורה טובה יותר עם ילדיכם, בצורה שתפחית כעסים ולחצים ותשפר את מערכת היחסים הנבנית ביניכם.
לסיכום,
קשיים בויסות הרגשי עשויים להיות משימה מאתגרת לא רק עבור הילד, אלא גם עבור משפחתו, חבריו ומוריו. לכן, חשוב לדעת כיצד אפשר לגשת, להבין ולטפל בכך ביעילות.
מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית היא אכילה שאינה נובעת מרעב אלא מצורך רגשי. היא כלי שאנחנו משתמשים בו כדי לנסות להפיג מצבים רגשיים שליליים שעולים בנו – בהם עצב, כעס, בדידות, דיכאון, לחץ, עצבנות ועייפות. האכילה גורמת להרגשה טובה יותר, ובמידה מסוימת גם מרחיקה את התחושות הבלתי נעימות. אלא, שכאמור, ה"טריק" הזה מחזיק זמן קצר בלבד, ואילו הנזקים נשארים לזמן רב.
יום קשה בעבודה, פרידה מבן או בת הזוג, תקופת מבחנים לחוצה או כל קושי אחר שאנחנו נתקלים אתו בחיינו – מובילים אותנו פעמים רבות "לחפש" אוכל, בתקווה שיפיג מצוקה ורגשות לא נעימים שעולים בנו. אין פלא שכולנו מכירים את הסיטואציה הזו. אנחנו מתמודדים עם קשיים באמצעות אוכל מסיבה טובה – כי זה פשוט עובד. אבל רק באופן זמני, . הנטייה להשתמש דווקא באוכל כאמצעי לוויסות רגשי מבוססת על כך שכיום הוא זמין לנו מאוד ובמגוון רחב של צורות. בנוסף, רגשות שליליים מובילים פעמים רבות לתחושה של ריקנות רגשית. באמצעות האוכל ניתן לכאורה למלא את החלל ואת תחושת הריקנות ולהחליף אותה בתחושה של מלאות לפחות למשך זמן קצר. על מנת להיפטר מדפוסים של אכילה רגשית יש לגשת לטיפול רגשי ולהחיל שינוי באורח החיים
על מנת לקטוע את ההרגל המזיק, כדאי לפנות לקבלת טיפול רגשי באכילה רגשית כמו טיפול CBT, טיפול DBT וטיפול דינאמי. בנוסף, כדאי להחיל שינויים באורח החיים, ובפרט בכל הקשור להרגלי רכישה וצריכה של מזון. בפעם הבאה שאתם מרגישים צורך לאכול בגלל רגשות שליליים, חשבו על כל הרגשות השליליים שעשויים להופיע לאחר שתאכלו. אתם כבר מכירים את המעגל של האכילה הרגשית. אתם יותר חזקים מזה. יש לכם מספיק כוח רצון ועוצמה פנימית בשביל לעשות את מה שאתם יודעים שנכון וטוב עבורכם – וזה לא לאכול בלי סיבה טבעית וטובה
נזקי האכילה הרגשית
טשטוש תחושת שובע: אכילה שלא מתוך רעב עלולה לגרום למצב שבו כבר לא נזהה את התחושות הטבעיות של רעב ושובע, וכך לא נדע בעצם למה אנחנו אוכלים – מתוך רעב או מתוך צורך רגשי.
השמנה: האכילה הרגשית היא אכילה מיותרת (כי אנחנו לא רעבים), ובדרך כלל היא גם עודפת (כי אנחנו לא באמת צריכים לאכול). המצב מחמיר כשבוחרים לאכול מזון עתיר קלוריות, סוכר ושומן – שמייצרים את ה"סיפוק" הרגשי הגדול ביותר. ההשמנה עלולה לגרום גם לנזקים בריאותיים חמורים ובהם סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
רגשות אשם: בתום פעולת האכילה הרגשית נחווה לעתים סוג של התפכחות. התחושה הנעימה שסיפק לנו המזון מתפוגגת, והרגשות שנשארים הם אשמה, חוסר שליטה, ובעיקר – הרגש השלילי שמלכתחילה גרם לנו לאכול ללא רעב. הרגש השלילי יגרום לנו לאכילה רגשית, ומכאן הדרך קצרה לכניסה למעגל שיחזור על עצמו שוב ושוב.
הפרעות אכילה: אכילה רגשית עלולה לגרום לצורך ב"היטהרות" לאחר מעשה. רגשות האשם גורמים לרצון להיפטר מהאוכל העודף, וכשמתחילים להשתמש בצומות, הקאות וכו' – עלולה להתפתח הפרעת אכילה.
טיפולים יעילים שכדאי לכם לשקול לפני התחלת טיפול באכילה רגשית
על מנת לטפל באכילה רגשית ולהיפטר מההרגלים המזיקים, יש להבין מהי הבעיה הרגשית שמובילה לנטייה לאכול באופן רגשי מלכתחילה. בנוסף כדאי לרכוש כלים להתמודדות עם רגשות שליליים – מבלי להשתמש באוכל. להלן מספר טיפולים לטיפול באכילה רגשית:
1. פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית– טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל בהתמודדות עם הפרעות אכילה, חרדה, דיכאון ובאופן כללי בהתמודדות יעילה עם רגשות שליליים. במהלך הטיפול המטפל או המטפלת יעזרו למטופל לאתר דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים, ולהחליף אותם בדפוסים שיקדמו אותו. הטיפול יעזור למטופל לזהות את הטריגרים לאכילה הרגשית, להבדיל בין רעב גופני אמיתי לבין רצון לאכול מסיבה רגשית, יעניק לו כלים להתמודדות מועילה ובריאה עם רגשות שליליים ויעזור לו להימנע ממעידות.
2. טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) – טיפול יעיל שעובד על שיפור הוויסות הרגשי והיכולת להתמודד עם לחצים ורגשות שליליים. הטיפול שואף לפתור התנהגויות אימפולסיביות ומזיקות בהן דוגל המטופל. הוא עוזר למטופל לשפר את אורח חייו, לשלוט בהתנהגות שלו, לשפר דפוסי חשיבה והתנהגות ולמצוא סיפוק, אושר ואיזון בחייו. הטיפול עוזר לו להימנע מלשלוח יד למאכלים מנחמים בעת הישנותם של רגשות שליליים, מעניק לו כלים אחרים לשמירה על איזון ויציבות בעת שנחוות מצוקה רגשית ועוזר לו לקבל את עצמו ואת רגשותיו בסובלנות, בהבנה ובלי שיפוטיות
WhatsApp us